Home / מגשימים חלום / להתחיל מחדש, צביה זכריה

להתחיל מחדש, צביה זכריה

צביה זכריה, או אולי אתם הכרתם אותה יותר בשמה הקודם צביה גל מי שהיתה 10 שנים בעלים ומנהלת של מה שהיה פעם אחד מבתי הספר המובילים לאימון "תות תקשורת ותוצאות" וגילוי נאות, זה חלק בחיי שאני לא נוהגת לדבר עליו הרבה, בטח לא ליכתוב עילו, אני עבדתי באותה חברה בתור מנהלת אדמיניסטרטיבית כ 6 חודשים שמבחינתי היו אוניברסיטה לחיים.

אני מרגישה צורך לכתוב את כל ההקדמה הזאת מישום שאחרי ששמעתי את ההרצאה "להתחיל מחדש" שבה  צביה זכריה   מספרת על 10 השנים האחרונות של חייה עם מטרה מאוד ברורה : להעיר ולאיר כל אחת ואחד מאיתנו ולהזכיר לו ל"להתחיל מחדש" זה לא סיסמא, שזה אפשרי, שזה אולי לפעמים מפחיד אבל המסר הוא חד משמעי : הוא כידאי.

בהרצאה בת 45 דקות מצליחה צביה להכניס את הנוכחים לתוך העולם בו היא היתה מיתוך הזוית הזאת שלכולנו מאוד לא נוח להיסתקל, היא מציבה מראות , היא מעבירה מסרים בדרכה המיוחדת לנשים בחדר, ובעיקר בכל מילה ומילה היא מחדירה תיקווה והשראה שאפשר, שצריך, ושכידאי.

אני לא אכנס לצד הצהוב של האיש מימנו היתגרשה, גם היא דרך אגב לא ניכנסת אילו, לכן אם מישהו רוצה לישמוע "רכילות עסיסית" יכול לחסוך לעצמו את הנסיעה לבינימינה,  אך צביה מספרת את מה שהרגישה במערכת היחסים המאוד לא פשוטה שהיתה לה, על המקום המאוד לא לה בו היתה כל השנים האילה, על המחיר ששילמה באימהות כשחיה את החיים שלא אליהם חלמה, ואתם יודעים מה…ב4 מילים? לא כל הנוצץ זהב.

לא קל לישמוע מאישה כל כך עוצמתית, חכמה, יפה, אמיצה על כך שבמשך שנים רבות היתה מי שקיבלה הוראות, מי שאמרו לה מה לילבוש, עם מי להיות חברה ועם מי לדבר ומי לא. עוד יותר לא פשוט להבין שאפשר לימצוא את עצמינו בדיוק באותה סיטואציה בכל רגע בחיים…עם בני זוג, עם עבודה שאנחנו לא אוהבים, אפילו עם משפחה שאנחנו לא יכולים להכיל ומוכרים לעצמינו את הקלישאה של "דם סמיך ממים", עוד יותר לא פשוט כשצביה מציבה מראה בה היא מספרת שזה תהליך, תהליך ארוך, בדיוק כמו שלקח 10 שנים להיות במקום הלא לה, היציאה מימנו גם לקחה זמן…אנחנו כל כך אוהבים סיפורי אינסטנט, סינדרלה…והינה, מיסתבר…שלקום, להתחיל מחדש, לוקח זמן, אבל זה מישתלם.

את צביה לא ראיתי 5 שנים בהם מיסתבר כל אחת עברה את המסע של עצמה.

אני חייבת לה המון. מעולם לא יצא לי לספר לה את זה עד אתמול.

  • אני חייבת לה את זה שבזכות העבודה במישרד שלה לשעבר נאלצתי לעבור שינוי בחיי ולהיתחבר חזרה לאינטואיצה…להבין שמה שאני רואה ומרגישה זה נכון, ומה שמנסים לימכור לי ולספר לי הם סיפורים.
  • אני חייבת לה את זה שהיא היתה המנהלת הראשונה בחיי שלא שיקרתי לה ואמרתי לה הכל כמו שהוא…גם כשזה היה לא נעים לי, מישום שהכל היה כל כך הזוי עבורי…ששום שקר לא היה יותר טוב מהאמת…ובדיעבד אחר כך זה היתה התחלה של מסע אל האמת שלי.
  • אני חייבת לה גם תחושת שיכות מסוימת, כשהיתה נותנת אותי כדוגמה למי שעלתה מחבר העמים ולא מיתבישת בכך…ולי בהתחלה זה היה "מובן מאילו" אחר כך הבנתי עד כמה זה שהיא הסבה את תשומת ליבי עזר לי מאוחר יותר.

 

אם היתם שואלים אותי למה לינסוע לבינימינה למרכז של "מעגלים"  ולישמוע את צביה מספרת את הסיפור שלה, או אולי את הסיפור של כולנו מימקום זה או אחר היתי עונה לכם רק דבר אחד : מתנה לעצמכם.

 

http://www.maagalim.org.il/ 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
Menu Title