Home / בלוג של כלב דיסלקט / פרק מחייו של שחורי הכלב – למרות ששחורי חולה מאוד, הוא משקיע בקוראים וכותב ביקורת אוכל.

פרק מחייו של שחורי הכלב – למרות ששחורי חולה מאוד, הוא משקיע בקוראים וכותב ביקורת אוכל.

 

 

 

מה אני אגיד לכם, קרציאה אחת הצליחה לחסל אותי ליותר מחודש ואני ממש ממש חולה, מיסכן, אומלל ואפילו מרוב בילבול ברחתי מהבית, מרינה, ירון ונועה חיפשו אותי בכל מקום, מצאו אותי ואני כמו כלב לא ידעתי לקבל את האהבה שלהם המשכתי לרוץ, ככול שרצתי יותר מהר, ככה מרינה קיללה יותר חזק, ירון אמר שאני כלב טיפש (ומאוד נעלבתי) ונועה בכתה שלא יהיה לה כלב…(ואני מה? רק זה מה שחשוב לה? שלא יהיה לה כלב? ומה איתי? שלא תהיה לי משפחה?).

בסופו של דבר, הסכמתי לחזור הביתה, כולם היו עצובים (אבל אני יותר) , מרינה לקחה אותי לווטרינר (שרק רצה לישקול אותי…ראבק, אני חולה, מה איכפט לך כמה אני שוקל…שמן, טוב? יאלה…תימצא כבר מה יש לי) הוא עשה לי בדיקות דם (זה מה זה לא כיף) וכשיצאו התוצאות…הוא התחיל להסביר למרינה כל מיני דברים על כדוריות לבנות, ואדומות ואנדורציפים ומדוציפים וכל מיני מילים כאילה שהיא לא הבינה…ומרוב עצבים אמרה לו : בקיצור….מה יש לו יודעים? כן, אמר לה הרופא : "קדחת קרציות" …

אבל אני אגיד לכם מה…כשיש כל מיני דברים כאילה…הם נותנים לי כדורים…ואת הכדורים צריך לתת לי בתוך משהו, אחרת אני יורק אותם… וכל הדרך הביתה מרינה הסבירה לי שיש לי איזה כופסא של אוכל שקיבלתי בתור בלוגר ליבדוק ( ואני אומר…אני צריך כימעט למות בישביל שהיא תיתן לי לאכול אותה??? לקבל כדורים כדי שהיא תיפתח אותה??? אני הבלוגר! למה אני לא יכול ליבחור מתי ?) .

היגענו הביתה…מרינה פתחה לי את כופסת השימורים…החביאה את הכדורים (כאילו לא ראיתי…) ונתנה לי לאכול…

 

אז ככה : זה טעים, זה משביע, אהבתי את זה למרות הכדורים שהיא דחפה לי, זללתי הכל מיד, ביקשתי עוד אמרה לא ( אנשי בונזו…היא מרעיבה אותי) , הירגשתי את הויטמינים, המינרלים, ובעיקר שזה מאוד טעים.

זה הגיע עם פלסטיק…עכשיו…בני אדם, אני אומר לכם…זה משהו.

היה כתוב…שזה "צלחת". מרינה שעה ישבה וניסתה להבין מה עושים. נועה אמרה לה "תיקראי בהוראות" ….מרינה אמרה לה "אל תיתארבי" אני אמרתי לה "אני רעב" אבל היא לא הבינה מה עושים עם הפלסתיק הזה…מיסתבר…פשוט לוחצים בכמה טיקטקים…וזה הופך לצלחת בתיק…

 

אז שתדעו לכם.

 

ואני בכלל חושב, שכל העסק הזה עם המחלה זה פסיכוסומטי אצלי…אם אני חושב עכשיו, נהיתי חולה ברגע שראיתי את הקופסא והבנתי שאם לא יתנו לי כדורים…היא לא תיפתח אותה….

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top