נעמ"ת בישביל נשים, למען נשים, לנשים, לצירכי הנשים…נשים!
קיבלתי פרחים היום.
זה לא היה יום הולדתי או יום מיוחד אחר.
אתמול בלילה היה הויכוח הראשון
שלנו והוא אמר לי דברים אכזריים
שמאוד פגעו.
אני יודעת שהוא מצטער ולא התכוון לומר
את הדברים שאמר
כי הוא שלח לי פרחים היום.
קיבלתי פרחים היום.
זה לא היה יום נישואינו או יום מיוחד אחר.
אתמול בלילה הוא דחף אותי לקיר וניסה
לחנוק אותי זה היה ממש סיוט, אבל
כשהתעוררתי בבוקר הרגשתי שהכול
עבר.
קיבלתי פרחים היום.
זה לא היה יום האהבה או יום מיוחד אחר.
אתמול בלילה הוא היכה אותי ואיים לרצוח אותי.
מייק-אפ ושרוולים ארוכים לא הסתירו הפעם.
את החתכים והחבלות.
לא יכולתי ללכת לעבודה היום כי לא
רציתי שאף אחד ידע – אבל אני יודעת
שהוא מצטער
כי הוא שלח לי פרחים היום.
קיבלתי פרחים היום.
זה לא היה יום האם או יום מיוחד אחר.
אתמול בלילה הוא היכה אותי שוב, וזה
היה הרבה יותר גרוע מכול הפעמים
האחרות.
אם אני אעזוב אותו. מה אעשה? איך
אדאג לילדים? איך אסתדר כלכלית?
אני פוחדת ממנו. אבל אני יותר מדי תלויה בו
מכדי לעזוב אותו!
אבל הוא כנראה מצטער.
כי הוא שלח לי פרחים היום.
קיבלתי פרחים היום?
היום היה יום מיוחד.
זה היה יום הלוויה שלי.
אתמול בלילה הוא לבסוף רצח אותי.
לו רק היה לי האומץ והכוח לעזוב אותו
יכולתי לפנות למישהו, או ללכת למקלט,
אך לא פניתי לעזרה
אז קיבלתי פרחים היום – בפעם האחרונה.
אני העתקתי את השיר הזה. לא בקופי פייסט, מילה במילה, נקודה נקודה. רציתי להרגיש את המילים האילה. רציתי לפחות להבין, אולי, לנסות, מה עוברות הנשים האילה.
האמת? אני יכולה להגיד…שאולי לא בתור אישה, אבל בתור ילדה, גם אני היתי שם. לי אומנם לא הביאו פרחים, לי הביאו מתנות יום הולדת, שוות כאילה, תמיד, אבל לי הרביצו, עם חגורות עור, נעלים, עם המקל של המטטה. אני זוכרת עד היום כמה פחדתי שאמא שלי תחזור הביתה, אני זוכרת עד היום כמה אהבתי להיות לבד בבית, אני זוכרת עד היום, כמה כשהכרתי גברים, לא יכולתי ליראות אותם מורידים חגורה.
נפל בחלקי לעשות סיור במעון נעמ"ת, ב"דובדבן" של תנועת הנשים המבורכת הזאת. מקום בו יש מעון נשים ניפגעות אלימות, מעון יום, בו הנשים מקבלות כלים איך לצאת מימעגל האלימות, ומקום, שהוא לא פחות חשוב, שגברים, מחויבים להגיע, ואני מדגישה מחוייבים להגיע לקבל טיפול נגד אלימות, ואחרי זמן בטיפול, רובם, יכולים לחזור לתפקד, ולהבין מה הם עשו.
גברים אלימים…אני תמיד ראיתי לנגד עיניי גברים אלימים…אילה שמרימים שולחן…מחתיפים בוקס…נותנים סתירות….נכון, זאת בהחלט אלימות…אבל זאת האלימות הכי "בסיסית"….קלה…אותה ממש קל לזהות. הגבר, "עושה מעשה"….קל ליראות אותו, להרגיש אותו פיזית.
יש את האלימות שלא ממש "מורגשת" זאת שמיתבטעת "בקטנה", בכל מיני מישפטים כמו : "מי את חושבת שאת"…." תיראי איך את ניראת" …. בילעדי את לא שווה כלום"….מי ביכלל רוצה לגעת בך"…ועוד….
יש גם את האלימות מהסוג שהרבה נשים לא רואות בה אלימות בהתחלה, אבל אחר כך…מבינות…כל הגברים האילה שכל הזמן נימצאים איתן, לא עוזבים אותן לרגע, הולכים איתן לכל מקום, יודעים כל שניה איפה הן נימצאות, מצלצלים כל הזמן….הנשים…מפרשות את זה "כאהבה אין סופית….דאגה…" אבל זו אלימות….אילה הגברים שאחר כך ינעלו את הנשים בבית, לא יתנו להן להיפגש עם חברות, להיתפתח וכ'….
אני יכולה ליכתוב על כך מגילות, אבל לא לשם כך הפוסט.
אני רוצה ליכתוב על נעמ"ת. אירגון נשים שחרת על גידלו לא לנוח ולא לישקוט לרגע וכל הזמן לידאוג לכך שלא ישכחו את הנשים. זה ניראה מאוד פשוט, יש "לנו קול" אבל האמת? אתמול גיליתי שממש אין לנו.
- נעמת פועלת למניעת פגיעה בנשים ולקידום מעמדן בחברה, בכלכלה, במוקדי קבלת ההחלטות ובמשפחה באמצעות קמפיינים מאורגנים, הפגנות, מנשרים, פרסומים.
- נעמת הייתה שותפה להישגים רבים בתחום החקיקה ובהם: חוק שיוויון זכויות האישה, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד,חוק עבודת נשים, חוק משפחות חד הוריות, החוק למניעת אלימות במשפחה, החוק למניעת הטרדה מינית.
- עמת מנהלת מאבקים משפטיים ועתירות לבג"ץ בנושאי: הטרדות מיניות בצה"ל, אפליית נשים בשכר, בקידום ובקבלה לעבודה, זכויות פנסיה לגרושות, גיור קטינים מאומצים, ייצוג עגונות ומסורבות גט, ייצוג קורבנות אלימות ומשפחותיהן וכן עשרות מאבקים משפטיים נוספים.
- נעמ"ת מציעה עזרה לנשים בלשכות משפטיות ומרכזי זכויות האישה
- נעמת מפעילה לשכות בפריסה ארצית, העוסקות בייעוץ ובליווי בתחומים :
· דיני עבודה – פיטורין בהריון, אפליה בשכר, בקידום, בקבלה לעבודה ובתנאי הפרישה, הטרדה מינית ועוד.
· דיני המעמד האישי – נישואין, גירושין, מזונות, משמורת ילדים, אפוטרופסות ועוד.
· עריכת הסכמים שונים - הסכמי גירושין, הסכמים לחיים משותפים, הסכמי ממון, הסכמי הורות וצוואות.
· מרכזי זכויות נשים - מעניקים ייעוץ זוגי, גישור, ייעוץ כלכלי ועוד.
· ייעוץ למשפחות שכולות.
- מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה
- רשת החינוך התיכוני-טכנולוגי
- קרן מלגות לסטודנטיות
- קורסים להכשרה מקצועית לנשים
- סדנאות העצמה לנשים
- פעילות חברתית קהילתית לנשים בכל שלבי החיים
- קרן מלגות לילדים במעונות
בראש האירגון עומדת כבר 9 שנים עורכת דין טליה ליבני. אישה מופלאה, שיצא לי ליפגוש לא פעם בסיטואציות שונות, אנרג'יזר שלא יושבת לרגע, עם דעות ורעיונות לשיפור חייהן של הנשים, שלא מפסיקה ליפעול ולעשות הכל כדי להזיז את הבזלת הזאת שניקראת : בורוקרטיה.
במיפגש, יצא לנו להיפגש עם אישה שחילצה/נחלצה/נעמ"ת הוציאה אותה ממעגל האלימות המישפחתית.
אני לא יודעת איך ניראת לכם אישה שחווה אלימות, אבל אני יכולה להגיד לכם, שהיא ניראת בדיוק כמוני, כמוך, כמוה.
ואיך ניראה גבר אלים? הכי רגיל שבעולם. הוא לא הולך עם סכינים, הוא לא הולך עם רובאים ברחובות, והוא לא צועק על אנשים. רק על האישה שגרה איתו בבית…וגם על הילדים.
אותה אישה, סיפרה, חצי בקול קפוא, חצי רועד, חצי מאושר, תלוי באיזה שלב בסיפור היא היתה, על החיים בצל אדם אלים.
אני חייבת לציין, שמידי פעם, הפסקתי להקשיב. לא יכולתי. כשהיא דיברה על בעל שמרביץ לילדים…אילו היו הרגעים בהם היא איבדה אותי. היתי חוזרת למקום שבו אני היתי. והיו רגעים, שפשוט לא יכולתי יותר להכיל. פשוט לא היצלחתי. רציתי שתגיע לסוף, לסוף הטוב, שתספר לי כמו בסינדרלה, שהיא מאושרת, מהממת וחיה טוב…ואכן כן…היא חיה טוב…היום…אבל מספרת לפירטי פרטים…מה היה אז…היא לעולם לא תישכח. היא סיפרה הכל, ואם היתי שואלת אותה עוד קצת…היא גם היתה מספרת, מה היא לבשה, ואיזה ריח היה בבית…כי את זה לא שוחכים.
אני כותבת את המילים האילה, ומסר אחד לי : נשים : האלימות לא ניספקת לבד, צריך להפסיק אותה! זה רק בידיים שלכן!
תגובות אחרונות