אני רוצה לחלוק איתכם משהו ממש ממש אישי…ומרגישה שכניראה מוכנה לדבר על זה, כי איכשהו, במיוחד עכשיו, ובמיוחד עכשיו, חושבת שסוף סוף הצלחתי לנצח.
לנצח את התחושת השפלה, הבושה והחוסר ערכה שלמדתי שנים להרגיש כלפי עצמי, אבל פיתאום הבנתי שלעולם יותר לא ארגיש זאת יותר, לא אתן לאף אחד לתת לי להרגיש כך יותר, ואנשים שמכונים " גונבי חלומות" לא ימצאו יותר חלק בחיי. לא עוד.
" אין לך תואר אקדמאי" אמר לי מישהו השבוע, "ולכן, מיגוון העבודות שאת יכולה לבצע הוא מאוד מוגבל".
כל זה היה בהמשך לשיחה שניהלנו על כך שאני לא עובדת זה זמן מה, ובתור OCD לא קלה לפעמים, ומי שמנסה לפרוץ את דרכה בעולם התיקשורת מבלה קצת יותר זמן ב"מחשבות תורדניות" כיאה לאנשים כמוני, ותוכנת מחשבות בלי סוף, אבל גם מלאה בחלומות ותיקוות על עתיד עם המון המון תוכניות מדהימות, פיתאום חזרתי לכמ שעות למקום שכל כך לא רציתי להיות בו, שכל כך הרבה שנים היתי בו, שכל כך הרבה שנים עיקב אותי, שכל כך הרבה אנשים נימצאים בו ביגלל אנשים שחושבים ש"תואר אקדמאי" הוא הפיתרון לחיים מאושרים, עבודה מדהימה, שכר מצויין.
אותו אדם גם אמר לי באותה נשימה, "עדיף כבר לעבוד בהיסתדרות מאשר לא לעבוד"….ובמישפט הזה הבנתי, כמה אנשים מהסוג הזה בעצם קימים בחיים של כולנו.
כמה אנשים מהסוג הזה חיים איתנו, לא נותנים לנו להמריא, כמה אנשים כאילה לא נותנים לנו תיקווה, כמה אנשים כאילה מקטינים אותנו, כמה אנשים כאילה לא רואים בנו, אנשים בלי תואר אקדמאי אנשים קטנים ולא מפוטחים.
אני מעולם לא זילזלתי בתואר אקדמאי, ההפך, מאריצה כל אחד ואחד שמסוגל לשבת 5,10,15 שנה באקדמיה ולילמוד, ההפך, היתי שמחה אולי לשבת יותר מ 5 שעות רצוף, סתם אפילו להקשיב למשהו….אבל יותר מ שעתיים….אני לא מסוגלת….גם עם קונצרטה ִֵ מיליגרם….
היתי חייבת מיד לגשת למחשב, ולהקשיב לסטיב ג'ובס. אותו איש, שהקים את "אפל"….אותו אחד….שגם לו אין תואר אקדמי, שאפילו יום אחד לא עבד בהיסתדרות….ואכשהו היסתדר לא רע בחיים……הקשבתי בפעם המיליון להרצאה הזאת…..רק חבל שבפעם הראשונה שהקשבתי לה היה בגיל מאוחר….אחרי שלפני זה גדלתי בבית שהסבירו לי טוב טוב שבלי תואר אני יכולה רק לנקות רחובות, שביליתי עם אנשים שהסבירו לי שאני לא שווה כלום, אבל שלמזלי, היתחתנתי עם גבר, שמה שלא יהיה, מהרגע שפגש אותי, ראה בי מלכה בילתי מעורערת, אישה שכל מה שאני נוגעת בו הופך ליהלום, וברגע שסיפרתי לו שאין לי תואר….מיד הראה לי את הסירטון הבא :
מעולם אף אחד לא האמין בי, לא האמין שאני יכולה ל"היות" משהו, לעשות משהו, ו או להצליח במשהו.
אני רוצה להזכיר בבקשה לכל האנשים הניפלאים, הדיסלקטים, הADHD או סתם אנשים מוכשרים, שיש להם חלומות, שיש להם שאיפות, שיודעים מה הם שווים בחיים,
שלא יוותרו על מה שהם חולמים, על מה שהם מאמינים בו, על מה שהם באמת רוצים לעשות, כי תמיד יהיו אנשים בדרך שלהם שידעו מה הם "צריכים לעשות", מה "טוב להם" מה כידי להם לעשות…..וידעו "ליגנוב להם את חלום".
"גונבי החלומות" הם אנשים שיגידו להם, שאתם אולי חושבים שאתם טובים, אבל זה לא בטוח, שהרעיון שלכם טוב, אבל יש טובים מיכם, שאתם לא מספיק טובים , שלא כידי לכם, שלא צריך, שיש לכם רעיון מטופש, שאתם סתם הוזים.
כשאתם פוגשים את "גונבי החלומות" האילה, תיזכרו, לא לספר להם את החלומות שלכם, והכי נורא, ש"גונבי החלומות" הם בדרך כלל אנשים הכי קורבים אלינו, אנשים שאחנו אוהבים, אנשים שאנחנו מעריכים ואנשים שדעת חשובה לנו.
אם יש לכם רעיונות טובים, שימרו אותם לעצמכם, עשו אותם ותאמינו בעצמכם. בצעו אותם. אתם תצליחו.
וסיפור קטן על סילבסטר סטלונה, שכולנו מכירים, ופיתאום, סיפור חווי נהיה מאוד מוחשי בישבילי:
סילבסטר סטלונה, האמין שהוא יכול להיות טסריטאי ושחקן. הוא כתב את הטסריט של"רוקי" שכולנו מכירים.
הוא האמין שזה מה שיצליח. הוא הלך ממפיק למפיק למפיק ואף אחד לא רצה לקבל אותו….אף אחד לא אהב את הרעיון.
לא היה לו מה לאכול. והוא לא מוכן היה לצאת לעבוד בשום דבר אחר, אלה כשחקן או תסריטאי. אישתו היתחננה שיצא לעבוד. אמר, שאם יצא לעבוד בכל דבר אחר שוב יתפשר, ולעולם לא יגיע לעבוד במה שהוא חולם.
הוא התחיל לימכור דברים מהבית שלו….מכר הכל, והמשיך ללכת ממפיק למפיק, וכולם דחו אותו.
המשיך לא להיתפשר על ללכת לעבוד בשום עבודה אחרת,כי היה לו ברור, שאם ילך לעבוד בכל עבודה שהיא, שוב יתפשר, ולעולם לא יצליח להגשים את החלום.
אחרי שמכר את כל מה שהיה לו בחיים, היה לו את הכלב האהוב שלו, החבר הכי טוב שלו, ולא נישאר לו מה לימכור.
לילה אחד, נאלץ לימכור גם את הכלב. מכר אותו ליד הסופר הביתי שלו ב 300$.
לא אכנס לכל הפרטים….בסופו של דבר מכר את הטסריט של "רוקי"….לא צריכה לספר לכם מה הסוף….ההצלחה ההיסטרית…..אחר כך חודשים הוא עמד ליד הסופר לחקות לאיש שקנה את הכלב….עד שמצא אותו, נאלץ לקינות חזרה את הכלב משהו כמו ב מיליון דולר כי האיש לא הסכים לימכור….וכ וכ וכ…..
מה מוסר ההשכל? שלי? לפחות?
הפעם….לא מיתפשרת….שנים שנים שנים שתחיתי את החלום, שנים שעבדתי בעבודות לא מתאימות לי כי "עוד רגע" אני העשה את מה שמתאים לי…..
שנים שחיקיתי להתחיל לחיות….
אז זהו….הינה היתחלתי לחיות, החיים שלי איכשהו….היתחילו פיתאום….
והחלום…מתחיל להיתגשם….
ואיכשהו…..אני אישה מצליחה שמגשימה את מטרותה.
אז כן חברים שלי, אני מבקשת מכולכם!!!!!
אם אתם במיקרה, ניתקלים ב"גונבי חלומות" שמסבירים לכם שצריך להיתפשר, אנא היתרחקו מהם, אם אתם במיקרה מוצאים את עצמכם חלילה גונבים חלומות של אחרים מיד הפסיקו, אם יש לכם חלומות אנא הגשימו אותם.
ולכם אנשים, ללא תואר אקדמאי, זיכרו, אבא שלי תמיד אמר, הוא שיש לו פרופסורה, אמר, שאת התארים שלו מאז שהוא הוציא אותם הוא רק יכול היה ליתלות אותם בחדר השירותים….כי מה שבאמת חשוב הוא בן האדם ופועלו….זיכרו, שבסופו של דבר, שורה תחתונה, מה שחשוב, זה מה שאתם יודעים לעשות, ולא מה שכתוב לכם בתעודה.
האיש קשקשן
יש כל כך הרבה אוטודידקטים ומוכשרים ביננו שאינם צריכים להיות בעלי תואר אקדמי כדי להוכיח את כישוריהם.
האיש שבוי מאחורי הפתקים והטפסים של פעם ולא יודע להתקדם ואיתו גם מונע מאחרים
ילללה, לך תעשה משדהו עם עצמך
נו טוב, אתה לא מכיר אותה.
קח לך שעה במחיצתה ואתה מתעייף רק מהאנרגיות שלה.
לשלוח אותה ללמוד? הצחקת את הסבתא שלי.
מרינה חושבת מחוץ לקופסה. זה הייחוד שלה ודל מי שלא למד מעולם. ומי שלא מבין, חי בסרט.
נו טוב, אתה לא מכיר אותה.
קח לך שעה במחיצתה ואתה מתעייף רק מהאנרגיות שלה.
לשלוח אותה ללמוד? הצחקת את הסבתא שלי.
מרינה חושבת מחוץ לקופסה. זה הייחוד שלה ושל מי שלא למד מעולם. ומי שלא מבין, חי בסרט.
את יודעת מה? לא סובלת את סטיב ג'ובס. האיש שרלטן. אבל הוא אכן יודע לדבר – זה חלק ממה שעושה אותו שרלטן וגם בדיוק מה שעשה אותו מי שהוא. הוא יודע לדבר, הוא יודע להתחבר במילים לדרך שבה אנשים מרגישים, ולא רק לדרך שבה הם חושבים. ואת זה, אין אוניברסיטה שתלמד. פשוט אין.
לתלות את החיים וההצלחה של מישהו בתואר אקדמי כזה או אחר זה מצחיק. זה בא מחוסר הבטחון של אנשים שעשו תואר אקדמי אחד, שניים, שלושה ובכל זאת לא נהיו סופרסטארים כמו שהם חושבים. הדרך שלהם לאשש לעצמם את הכוח שלהם, היא בהאחזות במה שהם מכירים. לפעמים בהתנשאות על אחרים. כי להם יש תואר, ולך אין.
אבל לא זה הופך אותם לגונבי חלומות, כי יש רק מישהו אחד שבכוחו לגנוב לך את החלום – את.
זה בסדר להקשיב לאחרים, זה בסדר לשמוע ביקורת, אבל צריך לזכור שהכל עובר דרך הפילטרים הפרטיים שלהם. הפחדים *שלהם*, הדרך *שלהם*. בסוף, בדרך שלך, רק את צריכה ללכת.
ככה זה אצל יזמים בנשמה. אצל הסטיב ג'ובסים של העולם. אצל המרינה האחת שהעולם הזה נתן לנו במתנה.
הלאה מאיתנו גונבי חלומות מרושעים!
את האדם ההוא עדיף שתרחיקי מחייך.
שכחת עוד משהו קטן בסיפור על סטלונה, לא רק שהוא חיפש במאים/מפיקים הוא גם התעקש להיות השחקן הראשי ולא ויתר בשום אופן.
בגלל שלא ויתר ועשה את זה בדרכו הסרט היה מועמד ל-10 אוסקרים וזכה בשלושה מתוכם.
לפעמים קשה מאוד לא להקשיב לרעשים המגעילים מהסביבה, מאחלת לשתינו תמיד להתעלם מהם.
תודה לכולכם, כל כך היתי צריכה לשמוע את זה, במיוחד היום, במיוחד השבוע, במיוחד במקום הזה שאני נמצאת עכשיו, הקושי למצוא עבודה, הקושי להמשיך להאמין, הקושי ליזכור למה אני עוברת את כל מה שאני עוברת, ובעצם כמה קרובה אני למטרה…וכמה אסור לי להפסיק להאמין.
חרתטתי על דגלי להיתרחק מכל אדם שירחיק אותי ו או יגרום לי לחזור למקומות שמהם אני מיתרחקת ו או אסור לי להיות, ואתם הזכרתם לי את זה.
לפעמים, אני שוחכת את זה, ובשביל זה יש לי אתכם, יש לי את הבלוג, ויש לי את האנשים שמלוים אותי כל כך הרבה שנים.
אני מודה לכל אחד ואחת מיכם על האהבה ונתינה שלכם.
תודה
למה את מקשיבה לבנאדם שמפסיק להקשיב לך ברגע שהוא שומע שאין לך תואר? שיקפוץ.
בני אדם שבויים בפרדיגמות ואחת מהן היא שצריך תואר אקדמאי כדי להצליח – והאמונה ש "אם לא תלמדי באוניברסיטה תהיי מנקת רחובות" – ידועה לי גם מילדותי
אני דוגמא לאשה, בעלת תואר ראשון, שבאה עם חלום לחנך את דור העתיד – קשקוש … אני עזבתי את המקצוע הזה בגלל דעות ושיפוטים מתישים של אנשים כפויי טובה ועכשיו אני יושבת בבית ומגשימה את החלום האמיתי שלי ב-א-מ-ת : ללמד אנשים להגשים את עצמם – ואת זה אני עושה בלי תואר
אז כל מה שנותר לי לומר על מילותיך הוא :
ה-ל-ל-ו-י-ה
ומבחינתי – כבר הצלחת ובגדול
כי את חיה את החיים שאת אוהבת !
כן ירבו כמוך !
לפני כמה שנים ( לא הרבה) רמזו לי שעל מנת להתקדם אני צריך ללמוד.
אז ישבתי 8 שנים הוצאתי תואר ואז …החברה הצטמצמה מ 3000 לפחות ממאה
אבל יש לי תואר
בעצם לכאורה מה שקובע זה הידע שרכשת במשך החיים, הנסיון שלך.
אבל מוסדות רבים דורשים תואר, המצב מגיע שתואר ראשון לא נחשב
ויש אינפלציה של תוארים.
גונבי חלומות תמיד יהיו
זה מזכיר לי מהנדס באחת החברות שעבדתי שקבע על מועמד " לא מתאים" זה היה מועמד מעולה, אבל קבלתו הייתה מאיימת על המראיין..
ונסיים במשנתו של אבי ז"ל
פעם רציתי לעזוב מקום עבודה בגל שהבוס " רע "
אבי אמר לי בכל מקום שתעבור אליו תמצא אנשים רעים..
כיום אני עובד בחברה נהדרת
עם תואר שלא מעניין אף אחד שהשקעתי בו 8 שנים
יפה שלי,
תמיד בחיים שלנו ניתקל באנשים קטנים שחושבים רק לפי המסגרות של עצמם והפרדיגמות של עצמם.
תהיי חומה לשליליות שלהם.
תקיפי את עצמך באנשים שיקדמו אותך שיסבירו לך איך כן להגשים את החלום שלך ולא יתאמצו להסביר לך למה לא.
שולחת לך חיבוק ענק ומזכירה לך,
את אשה מדהימה שאין חלום שהיא לא יכולה להגשים !!!
wow marina מהמם הפוסט
גם הבן שלי מאומץ וגם הוא לא מוצא את עצמו אז אולי גם לי יצליח כמו לאמא של סטיב המהמם! את משגעת אלופה!
מתגעגעת ממש
מדהימה!!!
בדיוק העליתי את ההגרלה של החודש וכתבתי על סביבה תומכת
כמה חשוב להקיף את עצמנו באנשים שהגישה שלהם היא כמו שלנו, אנשים שמאפשרים ולא מצמצמים, ושאיתם אפשר לעוף הכי גבוה שאפשר.
את מדהימה. הצלחת לתאר בדיוק מה שאני מרגישה עם "גונבי חלומות", ואהבתי את המושג. מסכימה עם כל מילה שלך!
נשיקות
כמה מרגש כוכבת שלי. באמת לא מומלץ להתפשר. תראי כמה זמן חיפשתי בכל העולם עד שמצאתי אותך.
כן כן אין לך מושג כמה את צודקת רב האנשים הולכים לעבודה ולא לעבוד, קמים בבוקר לעבודה ולא מתעוררים לעשיה, מצבם הפיננסי תמיד ישאר
מאוזן וכאשר חלון ההזדמנויות שלהם נפתח הם פוסחים עליו, הם חיים חיים ריקים מתוכן האפרוריות משתלטת עליהם
ולעולם לא יעשו לנפשם מאום
הם באו לעולם להעביר את החיים ולא בכדי להטביע את חותמם האישי.
וכך עוברים עליהם שנותיהם וכאשר הם מגיעים לגיל שיבה ומביטים אחורה הם קולטים שלמעשה לא עשו מאום.
תחזקנה ידיך על תוותרי ועל תתפשרי על החלום כן כן כל חלום ניתן להופכו למציאות ברת קיימא
בברכת הצלחה מכל הלב
כל הכבוד מרינה, המשיכי לחלום ואל תתני לאף אחד להפריע לך, במיוחד לאנשים הקטנים האלה.
שולח המון חיבוקים ואהבה
שחר
אני כותב לך ציטוט שתמיד צריך להיות כנגד עיניך
"אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין, חזק יותר ממה שאתה נראה
ופיקח יותר ממה שאתה חושב."
א.א. מילן, פו הדב
הסתבר שלינקי מרגלית, מיסד "אלדין"….גם אין תואר …..
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3420259,00.html?dcRef=ynet
מדהים….לא יאומן שהוא הצליח…..
הסיפור של סילבסטר סטלונה,פשוט גרם לי לדמוע!
תודה על המאמר….
מאיר,
wow מאיר…איך החזרת אותי לפוסט הזה….אלוהים…
תודה לך…אתה לא מתאר לעצמך כמה היתי צריכה את זה!
תודה.