"משעמם לי" אמרתי למרינה…
"לך תחפש את החברים שלך" ענתה לי….וזה בדיוק מה שהלכתי לעשות, חיפשתי חיפשתי, ופיתאום מצאתי ציפור.
"ציפי" אמרתי לה, "בואי נשחק "…."יש לי כדור, עצם, נעל שגנבתי עוד כשהיתי גור ומרינה חתפה עלי את הג'ננה, כידי לך"… אבל ציפי ישבה לה בפינה, שיחקה אותה "מתה"…לא נשמה, לא זזה, אפילו לא היסתקלה לי בעיניים…
"ביחיית ציפי….תיראי איזה חתיך הורס אני, יהיה לך מה זה סבבה"…אבל ציפי, כלום…play dead.
היתעיפתי לעמוד, אז היתישבתי, וציפי ממשיכה בשלה.
כל המישפחה באה, מרינה התחילה לצלצם פפרצי, נועה היתחילה להגיד לציפי שכידי לה לשחק איתי, שאני ממש "מגניב", ירון הציע שאקריא לה סיפור, אני עשיתי לה עם היד ככה בעדינות…אבל היא ממש לא רצתה לשחק…
בשלב מסויים, הרי יש לי הפרעות קשב, אני הרי כלב עם ADHD ….איבדתי ריכוז…היסתקתי ימינה ושמאלה…או שמאלה וימינה, לא זוכר את הסדר…ציפי החליטה שהיא עפה לנו מהבית תרתי משמע…וטסה לה…
מה אני אגיד לכם, ממש נעלבתי. אני בסך הכל רציתי להעביר איתה אחר צהריים בכיף, לחלוק איתה את הצעצועים שלי, והיא היתגלתה כציפור לא ידידותית בעליל.
פעם הבאה שלא יהיה לי עם מי לשחק, אני הולך ליתפוס ג'וק!
אושששששששששש שחורי החמוד. איזה פשוש. צריך להסביר לך שכלבים וציפורים לא הולכים ביחד. עדיף שכלבים יתרחקו מציפורים ונהפוך הוא. אבל אתה ממש חמוד וטוב לב.