"הבקתה" מנוחה,אוכל משובח וזמן איכות משפחתי

זה מיסוג הפוסטים, שכדי ליכתוב אותו, פיניתי לעצמי זמן, סידרתי את התמונות מראש, עברתי אליהן בכפידה, ואמרתי לעצמי שאני רוצה ביזמן הכתיבה, לעבור את החוויה שוב…אני רוצה לנסוע "לבקתה" ביזמן הכתיבה…להיות שוב בצימר,להיכנס לבריכה,לאכול את הבשר המשובח, לישון במיטה הנוחה,לקום בבוקר ולא ליזכור איפה אני ולשמוע את הבת שלי מיתגלגלת מצחוק במיים, לפסוע בשביל הירוק לקול ציוץ הציפורים לעבר בקתה מעץ שם מחכה ארוחת בוקר כפרית, ולא…לא לחזור…אבל צריך, אז לפחות אפשר ליכתוב על זה.

את המקום בו יש 7 ביקטות, מסעדת בשרים כשרה ומשובחת (שמיד ארחיב) הקימו איריס וגדי, זוג מדהים, שעזבו את המרכז, והכל ניראה כמו גן עדן קטן רחוק מכל הרעש וההמולה שכולנו רגילים עילו…

הצימר עצמו : מושלם למשפחה : חדר שינה מרווח להורים, סלון גדול, וקומה שניה משגעת לילדים…אלה אם אתהם הורים ממש ממש ספורטיבים (מה שאנחנו לא… ) ואתה רוצים לישון בקומה השניה ולתת לילדים לישון למטה…שזו גם אפשרות…להרגיש כמו פעם…

לקומה השניה מוביל סולם. למה אני מיתעקבת על סולם אתם שואלים? כי אצלינו בבית תמיד יש סיפורים על סולמות. בן זוגי האהוב , רצה שיבנו לנו סולם לעלית הגג שיש לנו בבית. טובי הבונים הסינים שהיו אצלינו, לא הצליחו לעצב לנו סולם. אחד היה גדול מיד, אחד קטן מידי, אחד ביכלל לא הגיע עד למאלה, והשני ביכלל איך שעלו עליו נפלו למטה…איך שניכנסנו לצימר, בן זוגי האהוב…נישאר עם פה פעור (לאחר מיכן הוא היה פעןר ביגלל הבשר..אבל זה סיפור אחר…) כשראה את הפטנט של הסולם, ובמשך דקות ארוכות לא הפסיק להגיד כמה הוא גאוני, מדהים,ניפלא, נהדר, ולהיתאבל על כך שלנו אין כזה :

והקומה השניה

בצימר שלנו היתה גם בריכה פרטית, בבוקר שיכת לילדים, בלילה להורים…ואני משאירה לכם ולדימין הפרוע שלכם מה עושים ילדים בבריכה….ומה עושים ההורים… (ולא להיות גסים! משחקים עם כדור מיתנפח!).

כשהשחקים ירדו, הוזמנו לארוחת ערב, או אולי בעצם אפשר היה ליקורא לזה נשף…מישום שהאוכל היה מהאיכות הזאת שמגישים בארמונות מלכים…ואולי יכעסו עלי, אבל אני אגיד את זה : המיסעדה כשרה… ולא האמנתי, שיש אוכל כזה במיסעדה כשרה, שלא הרגו את הבשר, שלא הגישו לי "תחליפים של שמנת" או "מרגרינה" או כל מיני סוגים כאילה…אלה פשוט הישתמשו במיצרכים שונים, להכנת האוכל….ומנה אחרונה, פשוטה וגאונית…שאני מוכנה לינסוע שוב לרמות לאכול אותה…אתם תיצחקו עלי…אבל תמונה תצורף בסוף…

אנטריקוט עד העצם, 400 גרם, מעושן, מה אפשר להגיד על חתיחת בשר כו משובחת, שמגיעה במידת העשיה המושלמת, מלווה ברטבים שאפשר פשוט לישתות אותם : קונפי שום, יין עם פרות יער, צ'ימיצו'רי, ועוד…

הקרניבורים שלי (ואני..) היתמוגגנו מכל ביס. לא רצינו להוסיף את הרטבים לבשר, כי כידוע, אוהבי בשר אמיתיים לא שמים רוטב על הבשר…אז פשוט שתינו את הרטבים…ממש ככה….

לא עמדנו בפיטוי והזמנו גם אנטריקוט לא מעושן…שגם הוא, בידיוק כמו קודמו, לא איכזב:

הילדה הזמינה המבורגר עם צ'יפס…ואני חייבת להגיד כמה מילים על הצ'יפס….

הידעתם שיש מושג כזה : "הצ'יפס המושלם"? בגודל הנוכן, בתיגון הנכון והכי חשוב במליחות הנכונה? שלא צריך להוסיף לו טיפה…אפילו לא טיפה אחת של מלח…אז שם…בדיוק שם…ב"ביקתה"….זה בדיוק המקום! אני, שחולת צ'יפס, אם היה אפשר היתי חיה על תפוחי אדמה, בעיקר צ'יפס….

אני….היתי חייבת להיתחקם קצת….בדקתי בטפריט מה עוד בא עם צ'יפס (לא שלא יכולתי להזמין רק צ'יפס….) והיזמנתי שניצל עם צ'יפס…בתירוץ שאני רוצה ליטעום מנת ילדים…כי האמת…רציתי עוד צ'יפס…ואני אוהבת שניצל…ויש לי חברה,איבי אהובתי, שמאוד אוהבת שניצל, אז אמרתי, אם אני כבר שם…אוכל שניצל כדי לספר לה (זה מה שאמרתי לעצמי כדי שיהיה לי תירוץ טוב)

אז אתם…שבאים עם ילדים, תזמינו גם….תגידו שזה לכם, תוכלו אנטריקוט…תנוחו שעתיים…ותזמינו שניצל עם צ'יפס…שווה!

ועכשיו….כינוח.

תמיד יש את הקטע המבעס של המיסעדות הכשרות, שהכינוח, כשהוא לא חלבי, הוא בעייתי….ואז פיתאום …..ראיתי כינוח חולף על פני לעבר זוג שיש כמה שולחנות יותר רחוק מימני….והיתחלתי לאכול את השניצל מהר מהר כדי להגיע כמה שיותר מהר לכינוח…תגידו לי אתם מה אתם היתם עושים לו היתם רואים את הדבר המדהים הזה :

וכמובן….שאחד לא מספיק לי…אז היזמנו גם סופלה שוקולד עם גלידת קוקוס שעושים במקום:

שירות מדהים, אוכל משובח, חלום של מקום.

ארוחת הבוקר היא ארוחת בוקר כפרית משגעת, עשירה ומאוד מאוד כפית:

אסור לפספס בשום פנים ואופן את הרולדת תמרים שמכינה איריס….היספקתי לצלם לפני שאכלתי את כולה….(אני רצינית…)

לסיום….אני רוצה להגיד, שנסענו ל 24 שעות קסומות, בהם הינו יחד, המשפחה, צחקנו, ישנו, אכלנו,שתינו ובעיקר, נהנו מאירוח מכל הלב וכל כל כל כך מיוחד.

אני לגמרי מזמינה אתכם לנסוע לשם, להנות, לנוח ובעיקר להיות ברוגע שאין במקומות אחרים.

http://www.ha-bikta.co.il/portfolio.html

איכשהו…כשכתבתי את הפוסט…היתנגן לי השיר הזה… Patti Labelle – Somewhere Over the Rainbow