החיים בנויים מרגעים ….רגעים גדולים, רגעים קטנים, ומה שמשוטף בין כולם הוא שהם הרגעים שלנו, הרגעים הקטענים שהם חלק מהחיים…ובהם לפעמים כיף להיזכר…חלק יותר, חלק פחות…
נחשפתי למישחק מדליק של "כלל" שבדיוק הכניס אותי לשם…לרגעים האילה…לרגעים שמחים, מרגשים…עצובים…
רוצה לשטף אתכם בכמה מהרגעים שלי….אתם באים איתי למשא?
רגע מרגש:
בתור מי שגדלה בבית שבו שמעו, נשמו,אכלו מוסיקה קאסית, אחי (ומאוחר יותר הצתרפה גם אחותי) ואני ישנו מאחורי הקלעים של קונצרטים ואופרות ובלאטים…השבוע כשהיתי בקונצרט, וניגנה רק תיזמורת, ניגנה ניפלא….אמרתי שכל כך חבל שאין הדרן…ומישהי שישבה לידי ניכנסה איתי לויקוח ש"תיזמורת לא מנהגנת הדרן"….ואז ניזכרתי באחד הרגעים הכי מרגשים בחיי….בו הגיע התיזמורת הסינפונית של לנינגרד בניצוחו של Yuri Temerkanov …אחד מגדולי המנצחים של המאה ה 20….והם ניגנו בצורה כזאת שכל האולם רעד…ומחיאות הכפיים לא הפסיקו…(בסוד…גם ידעו שזאת אחת התיזמורות הבודדות בעולם…שכן מנגנת הדרן…) .
התיזמרות היתה ידועה בכך שהיא מנגנת את ה"אדדג'יו" של "מפצח האגוזים" של צ'יקובסקי…בצורה כזאת, שהשערות סומרות…ואז…המנצח היסתקל עלי…כן כן עלי…אמר לי ברוסית…."מוקדש לך"…. נתן הוראה…והם התחילו לנגן את ההדרן…. עיניי היתמלאו דמעות, היתי אז בת 15… זוכרת את זה כאילו זה היה היום…וכל פעם שאני שומעת את האדג'יו הזה…אני ניזכרת ברגע הבילתי נישכך הזה…תיזמורת הקדישה לי הדרן…כן כן…לי….
רגע מצחיק:
מאז שגיליתי שיש לי הפרעות קשב וריכוז, אובחנתי, והיתחלתי לקחת קונצרטה…חיי הישתנו ללא הכר…פיתאום שקט, יכולות לשבת, והחלטתי שאני נירשמת ללימודים, לבדוק עד כמה זה נכון שעכשיו, שאני מאובחנת ולוקחת קונצקטה/ריטלין אצליח לילמוד.
יום אחד, שחכתי לקחת ריטלין….אבל לא זכרתי ששחכתי…עד שהיגעתי ללימודים.
לא היה רגע דל. חזרתי "לימי בית הספר"…..היתנדנדתי על הכיסא, פיתפתתי עם זאת שישבה לימיני, עם זאת שלשמאלי, למרצים בקושי נתתי לדבר, לשבת לא היצלחתי, יצאתי 4567 פעם לשרותים…. עד שמישהו בכיתה נישבר…ואמר : "מרינה…אני רוצה גם את מה שלקחת…" ואז הבנתי…. עניתי לו…."הבעיה היא לא במה שלקחתי אלה במה שלא לקחתי….."
רגע עצוב:
לשימחתי אני יכולה להגיד שאין הרבה כאילה…אבל יש אחד כזה….שמידי פעם אני נאלצת להזכיר אותו לעצמי…במיוחד אם עולים בי איזשהם רגשות נוסטלגיה…ולפעמים יש כאילה…איך פעם אמר לי מישהו " אני אוהב את זה בך…זה הופך אותך לפעמים לאנושית…." וזה הרגע שניפגשתי עם אמא שלי אחרי 7 שנים והיא הזמינה מישטרה כדי להוציא אותי מהבית…שלי…שרכשה בכספי שלי…בטענה שאני הולכת לירצוח אותה…וכשהגיעו השוטרים, הם ישר הבינו עם מי יש להם עסק…חיבקו אותי, והוציאו אותי מבית המשוגעים הזה…
רגע מיוחד
זה היה אותו רגע שקמתי בבוקר, היסתקלתי במראה, ואמרתי לעצמי : "אני גאה בעצמי שאני גאה בעצמי"….הבנתי באותו רגע, שניפתרתי מכל השדים, מכל המחשבות, מכל האמונות, מהרבה מאוד פחדים, ושעמדה מולי אישה בטוחה, מאושרת ובעיקר….חזקה.
אני מזמינה אתכם למישחק של כלל,שפיתחו משחק שמדמה חיים של אדם בוגרמשחק חדשני, כיפי, משעשע, כיף להעביר איתו את הזמן ובנוסףשאפשר לזכות בצניחה חופשית, טלוויזיה ועוד שלל דברים מטורפים. אני שם…יש לי "חדר" מזמינה אתכם לחדרי 
http://www.momentsgame.co.il/blog
מרגש