זאת העונה הראשונה שאני עוקבת מתחילתה ועד סופה (אני מקווה….)של תוכנית הבישול/ראליטי "מאסטרשף".
הכל התחיל כשהוזמנתי למסיבת העיתונאים כשהיציגו את "הניבחרת"…ועכשיו אני יכולה לגלות…שברוב חוצפתי, הלכתי לאותה מסיבת עיתונאים כשאפילו לא ראיתי תוכנית אחת מאותה עונה…אפילו לא אודישן אחד…שלא לומר…לא היה לי מושג מי המיתמודדים הפוטנציאלים, מה השמות שלהם וכשהיגעתי למסיבת העיתונאים…אף אחד לא היה ניראה לי אפילו לא מוכר…(חוץ מהשפים כמובן).
איך שהיגעתי לשם, סימסתי לחברתי א' שאלה "האם זו חוצפה מצידי להיות במסיבת עיתונאים כשאין לי מושג מי המיתמודדים לניבחרת" כשהיא…בעצם מכורה לתוכנית…והיא ענתה לי בפשטות : "כן"…וכאן כבר בכלל הרגשתי מפגרת לגמרי.
חמושה באיפד…ובו גוגל…מיד בדקתי במי מדובר, הרבה אינפורמציה לא קיבלתי…אבל משהו כבר ידעתי.
בדיעבד? אני יכולה להגיד, שזה היה הדבר שהכי טוב יכול היה ליקוראת לי…מישום שהיסתכלתי על כל אחד מהם בלי דעה מוקדמת, בלי ידיעה מוקדמת והיכרתי אותם במקום, טעמתי את מה שהם הכינו, ודעתי אליהם נוצרה באותו רגע.
ברור לי, שכל מי שכמד שם, ניבחר מבין מאוד מיתמודדים, ולכן, הם כולם מוכשרים ללא ספק, יש בכולם משהו מיוחד, ולכולם יש סיפור שמתאים לתוכנית…אבל היה שם אחד…שהוא היה שונה, המנה שהוא הכין היתה שונה…אפילו בין העיתונאים התחילה לרוץ שמועה "תיתעמו את הפטה מהר…אין דברים כאילה…" והמנה היתה של עמנואל רוזנצוויג. גם אני טעמתי את אותו פטה, איך היה אומר אייל שני? " הטעם נמס בפה, התחושה היתה שכל הטעמים מיתמזגים…" ובלי להיתחרטת יותר מיד: זו היתה אורגזמה קולינרית אמיתית.
אני עוקבת אחרי עמנואל כל העונה. ללא ספק, מכל המיתמודדים, הוא היצירתי, הקלאסי והמדהים ביותר שבינהם.
המנות שהוא מכין הם תמיד מחוץ לקופסא, השילובים, הצבעים, הטעמים הם שונים מימה שניראה עד כה על המיקרע.
ולמה אני כותבת את זה עכשיו? מישום שאני מאוד מאוד מאוד מקווה, שהשופטים של מאסטרשף, חיים כהן אהובי, אייל שני, מיכל אנסקי ורושפלד, ידעו להעריך את זה פעם אחת!!!! לתת ליצירתיות לנצח ולא לבינוניות!
עם כל הכבוד לקציצות בוריאציות שונות ומשונות, עם כל הכבוד ל "באתי מלמאתה" ואני צריך להצליח, עם כל הכבוד ל "החיים שלי היו קשים ולכן מגיע לי היזדמנות"….. אני חושבת, שפעם אחת, בטלויזיה הישראלית, אפשר ליראות, מישהו שהוא לא נרקומן לשעבר (עם כל הכבוד ויש המון כבוד ואהבה), לא מישהו שההורים נתשו אותו (עם כל הכבוד ויש כבוד) ולא מישהו שגדל ברחוב (עם כל הכבוד ויש כבוד) אני חושבת…שאפשר פעם אחד…ליראות, ניצחון, של מישהו, שהוא פשוט מצויין, פשוט יצירתי, פשוט קלאסי, פשוט מדהים.
זה פוסט לא פוליטקלי קוראט…אבל פוליטקלי מלמד את הילדים והנוער, שלא צריך להיות בינוני כדי להצליח…אלה צריך להיות מצויין!
עמנואל, בהצלחה!
כמה את צודקת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
תודה! גם אני לגמרי מסכימה עם עצמי
אני בהחלט חושב כך, בדיעבד הבן אדם תמיד חתר למצויינות ….לא סתם הוא טייס באל על, הכל אצלנו מדוד והוא שואף תמיד לפרפקציוניסטיות……איך מתכון קינוחים שהכמויות אצלו מתפקששות ….תענוג אמיתי וחבל שלא יצא לי לטעום מהפטה
לגמרי! די עם הבינוניות!
זו טלויזיה אחותי, את יודעת הטובים לטיס , ומי שימכור את קשת יותר טוב בהמשך הוא שינצח
להסביר לך מה זה טלויזיה?
טוב, ראיתי את הפוסט היום והוא לא ניצח.
בהחלט התבאסתי שהתפקשש לו הקדאיף.
אבל עדיין שמחתי שאבי ניצח.
מבחינתי באמת שלושתם היו טובים.
לעמנואל ברוך הכשרונות ,יש לי הצעה עבורך ,אלמדך לבנות כינורות ,יש לך פוטנציאל להגיע
לאיכויות גבוהות (הלימוד חינם) ,בברכת שנה טובה ,בן-ציון חולון . טל' 03-5507629 ,
05-2614476 או bmenahemi@gmail.com .
מנחמי – אני אצור קשר בקרוב, ולו רק בגלל הסקרנות והאהבה שלי למוזיקה וכלי נגינה בכלל.
לכל השאר – תודה על הפרגון והאמת – אני מסכים עם המסר שמרינה חותרת אליו. בקלות יכולתי לחשוף כמה סיפורים קורעי לב (שום דבר, אבל ממש שום דבר – לא בא לי בקלות. הכל עבודה קשה והרבה נפילות בדרך וסיטואציות שבינן לבין סטראוטיפ הטייס המצליח אין כלום), אבל במודע בחרתי להתמקד ביכולת אליה הגעתי בזכות – וממנה לצאת הלאה.
גם כי אני מאמין שבסופו של דבר צריך לחנך לעבודה קשה, ללקיחת אחריות ולצניעות.
ובמקרה שלי, גם כי אני חושב הרבה יותר קדימה והפוטנציאל שלי הוא מה שיש עכשיו, לא הסיפורים והדמעות (שבהחלט יש להם מקום, אבל לא בטלויזיה).
בכל זאת, רגשותי מעורבים. למדתי להכיר את אבי ואליהב. שני אנשים יקרים ביותר.
אבי תמך בי (זוכרים – סיפורים קורעי לב…) בדרכו החמה, נחושה ואמיצה מהרגע שהכרנו. דרך זה למדתי להכיר לוחם אמיתי, אדם שלוקח אחריות ועושה מאמץ ללא פשרות להגיע למקום טוב יותר. חוץ מזה, הוא גם מבשל טוב ופתוח ומשתוקק ללמוד מחוץ למטבח האתני.
אבי, כטקטיקה בחר בתוכנית כדי לקפוץ את המדרגה שתביא אותו למסלול טוב יותר. חכם, לגיטימי וסופר אמיץ. הוא הקריב את פרטיותו וגם את של המשפחה בדרך (ובאותה נשימה גם הטיל על עצמו מחוייבות שאת רוב האנשים במצבו היתה מפחידה).
אז בשורה התחתונה, אולי את התואר של מספר אחד לא קיבלתי, אבל בתוכנית זכיתי בענק. ולגבי הטקטיקה שלי, למצב את עצמי להמשך – ימים יגידו.
עמנואל, אם תשלח לי את המייל שלך ,אשלח לך סרט קצר של 7 דקות , שנעשה עלי, בטלביזיה
הקהילתי נוה מונוסון ,או שפשוט תכתוב בגוגל ,מנחמי בן-ציון ותמצא את הסרט בקלות ב"פליקס"
אולי זה יספק אותך במידה מסויימת, איך שלא יהיה, ההזמנה שלי בעינה עומדת, חג שמח לך
ולמשפחתך, בברכה מנחמי בן-ציון חולון.
סליחה על השאלה – מי אמר שכל מני בגרשיים שבפוסט שלך, עזרו להם להוביל ולהצליח ?
כל מני בגרשיים, אלה הם שלבים שכל אחד ואחד מהם עבר בחיים ולכן אין זה אומר שזו הסיבה שבגללה ניתנת זכות כלשהי, אלא כבוד בעיקר בגלל מי שעובר את זה מתחזק בצורה כזו שאין מילים לתאר