אז זה הולך ככה : קיבלתי לניסיון את האוזניה האלחוטית הביונית המדהימה הזאת…ומהר מאוד מצאתי את עצמי הולכת כמו אישה ביונית.
בתור מי שאוהבת גדג'טים, ומיתלהבת מכל דבר חדש, ישבתי לי בבית, ושיחקתי עם הצעצוע, ואז הגיע מיכאל, בנו הבכור של ירון , בן ה 27, ראה אותי עם האוזניה מדברת בקולי קולות בבית…ואמר שהוא לא מאמין שיש לי את הדבר המדהים הזה אצלי…
אחרי משא ומתן מאוד רציני, הוכלט, שמיכאל יהיה הנסין של האוזניה, מישום שהוא לא מפסיק לדבר בטלפון (כאילו שאני כן …) .
היום קיבלתי את הסקירה הזאת על האוזניה מימכאל…ואני חייבת להודות…שנסיין כזה מעולם עוד לא היה לי…
יתרונות:
אחד הדברים הנוחים ביותר באוזניה – הוא המראה. השתמשתי בעבר במספר אוזניות בלותות' ולכולן אותו אפקט: כשאתה הולך ברחובות ומדבר בטלפון – כ"כ הרבה אנשים מסתכלים עליך מוזר. הייתם חושבים, שבדור כה מתקדם טכנולוגית, אנשים כבר יהיו רגילים לזה… אבל לא. יש המון אנשים שעוד לא התרגלו למראה של אדם מדבר ברחובות כשאין לידו אף אחד. אנשים מסתכלים עלי כאלו השתגעתי, עם מבטים כאלה של "מה – הוא מדבר לעצמו? הוא כבר לא ילד. מה זה, יש לו חברים דמיוניים או מה??".
ובכן, עם הסטוון 2 של ג'אברה, זה לא קורה יותר. למה? מאוד פשוט: המראה שלו משדר טכנולוגיה. הוא סליקי כזה. ובצבע הלבן הוא בולט גם בעודו מסתתר מאחורי רעמת השיער היפה שלי 
וכשאנשים רואים כזה פריט מרשים על האוזן שלי – הם ישר יודעים! "וואו! תראו איזה מגניב הוא! עוד שנייה הוא יהפוך לרובוט! תראו איזה מתקדם! מאיפה הוא השיג את זה! גם אנחנו רוצים!" זה מה שאומרים לי הפרצופים עכשיו – עם הסטוון 2. אין כבר "זה משוגע זה" בהבעות הפנים שלהם. עכשיו זה רק "אה נו ברור! הוא מדבר בטלפון נו… מה? לכם אין כזה?" 
שליטה מוחלטת:
אתם מכירים את זה שאתם לוחצים על כפתורי הווליום באוזניה, וזה נלחץ טיפה יותר מדי… ואז פתאום נדמה שהבנאדם בצד השני צועק לכם באוזן? או שאתם מנסים להנמיך את הווליום וזה נלחץ בטעות פעם נוספת ואתם בכלל לא שומעים את מה שהילדה שלכם אמרה שהיא רוצה מהסופר? ואז היא מתעצבנת שהבאתם לה ביסלי במקום צ'יטוס? זה קורה במלא אוזניות. וזה עוד המצב הסביל. יש גם את העומס המציק הזה על האצבע שלכם… זה שנגרם מהעובדה הקטנה והמעיקה שצריך ללחוץ על הכפתורים של הווליום באטרף כדי להנמיך או להגביר בדיוק במידה הרצויה. קליק-קליק-קליק-קליק! קליק אמרתי! נו כבר אוזניה מטופשת! תנמיכי כבר!
אז עם הסטוון 2 זה לא קורה! אין יותר הצקות כאלו
השליטה בווליום היא לא רק מדויקת להפליא – אלא גם נוחה בטירוף. אתם בטח שואלים את עצמכם מה כבר יכול להיות חדשני כ"כ באיך ששולטים על הווליום באזוניה. אז מסתבר שהחבר'ה בג'אברה הצליחו לחדש גם כאן!
שימו לב לרעיון המקורי הבא: כדי להעלות את הווליום באוזניה, כל מה שצריך לעשות הוא להחליק את האצבע על האוזניה כלפי מעלה בעדינות. ממש אינטואיטיבי. כ"כ טבעי שכדי להעלות ווליום מחליקים את האצבע למעלה וכדי להוריד מחליקים למטה. כפתורים? בשביל מה צריך אותם בכלל?? (:
זהו – האצבע שלי התחילה להיות מפונקת! (= פתאום ללחוץ על המתג של האור במטבח מרגיש לי כמו כזאת טירחה חחח
והקטע הוא, שבהתחלה כששמעתי על זה חשבתי שבטח כל דבר שיגע באוזניה יזיז לי את הווליום והשיחה תתחיל להישמע מעוותת – אבל לא! רק האצבע משפיעה על זה! פשוט תענוג.
אז איך עונים לשיחות אם אין כפתורים? אז בשביל אנשים שזה נוח להם, שמו באוזניה כפתור אחד. רק אחד. ואיתו אפשר לעשות ה-כ-ל. אפשר לענות איתו לשיחה, להשתיק את הצלצול כשאין לכם זמן לענות, לנתק את שיחות, לעשות מיוט בזמן השיחה, לבדוק מה מצב הסוללה, ולמי מכם שיש לו מכשיר עם חיוג קולי כמו האנדרויד שיש אצלי – אפילו את זה אפשר לעשות. תאמינו לי – רק חסר שהאוזניה הזאת תכין לי קפה. והכל מכפתור אחד. זה רק עניין של כמה פעמים לוחצים וכמה זמן מחזיקים כל לחיצה.
אבל רגע – אמרנו שבלי כפורים זה דווקא טוב, לא? אז למי שכבר מרגיש בשל להיפטר מהצורך בכפתורים – יש גם אפשרות לענות לשיחה בעזרת מיתרי הקול שאנחנו כ"כ אוהבים. הרי טלפון זה כדי לדבר, לא? אז כשמישהו מתקשר – אפשר באוזניה הסופר-טכנולוגית הזו פשוט לאמר: "Answer"… והאוזניה עונה!
כן כן – בלי ללחוץ על כלום. ואם אתם אומרים "Ignore" – זה משתיק את הצלצול בלי שהמתקשר ידע בכלל.
האוזניה המדברת:
איזה פעם קרה לי שבזמן שיחה, האוזניה שהייתה לי אז איבדה את הקישור עם המכשיר שלי. אני הייתי בטוח שניתקו לי. כ"כ התעצבנתי שהתחלתי לקלל. אח"כ הסתבר שהטלפון עוד היה בשיחה, ומכיוון שהוא היה מונח על השולחן לידי, החבר בצד השני של השיחה שמע אותי ונעלב קשות. ממש הייתי צריך להתאמץ כדי לפצות על זה. וכל זה בגלל שלא יכלתי לדעת שהאוזניה איבדה את הקישור עם הסלולרי.
בסטוון 2 – כל פעם שקורה משהו שאני צריך לדעת עליו, אני שומע קול נעים של בחורה ייצוגית וחמודה, שמספרת לי על זה. לאוזניה הזאת יש אישיות משלה – ממש כמו מזכירת החלומות שתמיד רציתי. זה מתחיל ברגע שמפעילים אותה לראשונה. הבחורה הנחמדה בתוך הסטוון 2 אומרת שלום, ברוך הבא, ומדריכה אותי דרך כל תהליך החיבור של האוזניה עם הסלולרי. ממש מסבירה כל צעד.
וזה לא מסתיים שם… כשהטלפון נדלק והאוזניה מתחברת אליו, שומעים את הבחורה אומרת "connected", כשנכנסת שיחה שומעים אותה מצהירה בנעימות "Incoming call from…" והיא אפילו מקריאה את שם המתקשר. כשמסתיימת שיחה, היא אומרת את זה כדי שלא יהיה ספק שעכשיו אפשר להתחיל לדבר עם המלצר ולהזמין לי קפה… והכי חשוב… אם הסלולרי מאבד את הקישור עם האוזניה, היא מזהירה אותי ואומרת "disconnected" – כדי שלא אעשה מעצמי טיפש ואתחיל לקלל כשעוד שומעים אותי ( ;
האבן. ככה הם קוראים לאוזניה הזו. בהתחלה היה נדמה לי שזה רק עניין של עיצוב. בניגוד לאוזניות רגילות – הסטוון 2 מגיעה עם יחידה נוספת.
כשהאוזניה יושבת בתוך היחידה הנוספת, היא נראית כמו אבן-חן לבנה. הרעיון השיווקי מאחורי זה הוא לתת לך הרגשה שאתה מחזיק תכשיט. יפה ללא ספק, אך יופי הוא פחות מחצי הסיבה לעיצוב הפנומנאלי הזה. הסוד האמיתי מאחורי היחידה הזו, הוא שהיא סוללה נוספת. את המטען מחברים ליחידת-האבן, את האוזניה מלבישים בתוך היחידה, ושתיהן נטענות. בזמן שהאוזניה לא על האוזן היא כמובן יושבת בתוך בתוך ה"אבן"… ונטענת. אני הולך ברחוב והיא נטענת. התוצאה – שימוש אינטנסיבי באוזנייה, ללא צורך בהטענה של יותר מפעם בשבוע. פשוט תענוג!
אין מקום בכיס ואתם רוצים את האוזנייה נגישה? – אין בעיה!
יחידת-האבן של הסטוון 2 מגיעה עם קליפס מיוחד שמאפשר להלביש אותה על החגורה. אחד הדברים הנוחים ביותר בזמן שיחה עם אוזנית בלותות' הוא הנגישות; וכשהעיצוב של האוזניה מאפשר בסוף שיחה להניח אותה על החגורה במהירות ובתחילת שיחה לשלוף אותה משם בסטייל – נגישות היא כמו שם שני. אני אומר שני כי הראשון צריך להיות באטמן… זה ממש מרגיש כאילו חגורת הכלים המאובזרת של באטמן יושבת על מותניי.
חסרונות:
באטמן צריך פחח חדש-
באמת שהתאמצתי למצוא גם חסרונות באוזניה, בכדי לתת את התמונה המלאה; אבל בכנות – זה לא קל. האוזניה בנויה מאוד לטעמי ופועלת נהדר.
אחד החסרונות המעטים שבכל זאת מצאתי, תמון דווקא בקליפס היעיל אותו הזכרתי לפני רגע.
אין ספק שהוא נוח להפליא והופך את השימוש באוזניה לנגיש בהרבה, אך אני הייתי ממליץ לשמור את הקליפס על הצד הקדמי של החגורה. יום אחד מיקמתי אותו בצד ימין בלי לחשוב פעמיים, מישהו נתקל בי והקליפס נשבר. האוזניה והיחידה הנוספת שרדו את הנפילה ללא אפילו שריטה, אך הקליפס נשבר וכבר לא בר שימוש. חבל… הוא היה כ”כ נוח. אולי אם ג'אברה היו מכינים אותו ממתכת יותר חזקה, הבעיה הזו לא הייתה קורת.
רק אוזן ימין:
יש אנשים שמעדיפים להעביר את האוזניה מאוזן לאוזן כשהם בשיחות ארוכות – עקב העיצוב של הסטוון 2, היא לא ניתנת להעברה מאוזן לאוזן. לי אישית זה לא הפריע, אך זה עניין של הרגלים.
חיסרון או יתרון?
האוזניה בנוייה להיכנס טיפה אל תוך האוזן. לי זה עוזר… שומעים יותר טוב ככה לדעתי. אבל שאלתי מספר אנשים מה דעתם על זה והדעות חלוקות. חלקם חושבים כמוני, וחלקם מקבלים צמרמורת רק מהמחשבה שמשהו יכנס להם לתוך האוזן. בשביל זה האוזניה מגיעה מהעטיפה עם מספר סוגים שונים של תושבות פלסטיק המתאימות למבני אוזן שונים, אך לא לכל לקוח זה יספק.
_________
כתב וערך : מיכאל גולדשטיין
