גילוי נאות : הוזמנתי להרצאה של פרופסור יורם יובל על אהבה ורגשות אחרים , אני חייבת לציין שההרצאה גרמה לי לא להפסיק לחשוב כמה ימים טובים…
אני אתחיל אולי מהסוף…האם ניתן להגיע אל האושר?
התשובה היא כן…תשובה ללא ספק מאוד מעודדת וגורמת לאין ספור שאלות נוספות כמו איך עושים את זה, מימה זה נובע, במה זה קשור, איך עושים את זה וכ'…
פרופסור יובל בהרצאה הסופר מרתקת שלו מספר בדרכו המיוחדת עם הומור ורצינות על מחקרים שונים על מדעי האושר, הפסיכולוגיה החיובית, על מדענים שחקרו את הנושא בצורה מאוד עמוקה, ומרגע לרגע הבנתי עד כמה כל הנושא הזה מרתק ולפעמים לא פשוט..עד שמתחילים להבין בו.
במחקרים על האושר יש 2 גישות מרכזיות , של פרופסור דניאל כהנמן (חתן פרס נובל), שבדק את "מדד האושר" על ידי שאלונים בכל רגע נתון נשים כל 10 דקות על איך הן מרגישות, ופרופסור דניאל מאוניברסיטת הרוורד שבדק את מדד האושר בדיעבד, חילק שאלונים על חוויות העבר.
אני רק רוצה להגיד לכם, שהתוצאות של שניהם היו מפתיעות עד כדי מדהימות…ומה שנישאר זה או ללכת להרצאה של פרופסור יובל ולישמוע אותו מספר את הממצאים (כידי) או ליבדוק לבד 
כולנו יודעים ברמת ה"תאוריה" שיותר טוב לחשוב בצורה חיובית, להגיב בצורה חיובית, אבל מה שלא תמיד ברור הוא שכשאנחנו מגיבים בצורה הזאת זה גם מיטבטה בגופינו :
לסיום, שוב, ממליצה ביכלל ליבדוק את ההרצאות שיש ב"אסכולות" הנושאים שם מרובים ומאוד מעניינים…5 עיצות על איך לקיים זוגיות מוצלחת:
אני חייב לציין שבדרך כלל אני ניגש לסדנאות אושר ספוג בשיפוטיות צינית,
מצד שני, הדרך הכי טובה להעביר לי מסרים בנושא היא דרך אנשים שאני מעריך.
אז קראתי, וצפיתי בסרטון ואני חייב להגיד שזה עושה שכל.
(ומאוד מחזק את ההחלטה שלנו כזוג לא להחזיק טלוויזיה בבית).
הכללים האלה מרגישים כמתייחסים לשיגרה שבה בני הזוג מתרחקים בה באופן כמעט בלתי מורגש אחד מן השני, עד שהפער הוא כל-כך גדול שצריך לגשר עליו בהוראות מתמטיות.
אני אמנם לא יכול להתהדר עדיין בפרס נובל או אפילו באושר מוחלט,
אבל אני כן יכול לתרום את המסקנה שאני הגעתי אליה:
אנחנו כולנו משתנים כל הזמן כאנשים.
לדעתי הדרך לשמר זוגיות היא לזכור את זה ולא להילחם בזה.
הרעיון הוא להישתנות – עם – בן הזוג, ולא "לבד בתוך הקשר".
אני נוטה להאמין שזה מה שהכללים האלה מנסים להגיד בשפה טכנית ופשוטה יותר.
אני טועה?